כהן חללה נ' עינת סוכנות לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.המבקש עותר למתן רשות ערעור על החלטתה מיום 17.8.11 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' כלנית שפירא-ברגמן שניתנה בתיק מס' 01-78393-04-3.

ההחלטה ניתנה לבקשתו של המבקש, החייב בתיק ההוצל"פ, להחיות את התיק שנסגר עפ"י החלטה קודמת מתאריך 27.4.11.

2.השתלשלות העניינים פורטה בהרחבה בבר"ע ובתגובת המשיבה ולכן לא מצאתי צורך לפרטה כאן.

החלטתי לדון בבר"ע כבערעור עצמו ולקבלו באופן חלקי.

המבקש מערער בעניינים הבאים:

א.החלטת המומחה בחוות דעתו להוסיף לסכום ההוצאות (אגרה ושכ"ט א') ריבית פיגורים ולא ריבית רגילה.

ב.את הריבית יש לחשב מיום 25.3.08 כפי שקבעה כב' הרשמת הינדה שרון בהחלטה מיום 25.1.09 ולא כפי שחישב המומחה מיום 16.8.04.

ג.לחייב את הזוכה בתשלום הוצאות המומחה בסך 1,000 ₪ ששולם ע"י המבקש, לאחר שהרשמת לא הכריעה בהחלטתה בבקשתו זו.

ד.לחייב את המשיבה בכלל הוצאות ההליכים.

3.המשיבה הגישה תגובה מפורטת לבר"ע ובין היתר טוענת שיש להפריד בין "החוב" לבין "ההוצאות" וכי החלטות שניתנו על ביטול ריבית הפיגורים התייחסו לחוב ולא להוצאות.

המשיבה מפנה בעניין זה לפסק דינה של כב' השופטת שטופמן ולהחלטת הרשמת בדבר אופן חישוב הריבית.

באשר לתשלום לרואה החשבון, סבורה המשיבה כי על המבקש לשאת בתשלום, שכן הגיש שני תחשיבים שונים ולכן התעורר הצורך במינוי המומחה וכן בשל העובדה שקיים פער בין תוצאת החישוב של המבקש לזו של המומחה.

באשר לחיוב בהוצאות, מפנה המשיבה לאופן התנהלותו של המבקש וכן שאין לחייב כיום בהוצאות בגין החלטות שניתנו בעבר ולא פסקו הוצאות.

4.לעניין הריבית, דינו של הערעור להדחות, מהטעמים שציינה המשיבה בתגובתה.

בפסק דינה של כב' השופטת שטופמן דחתה את ערעורו של המבקש על החלטתה מיום 25.1.09 של כב' הרשמת הינדה שרון.

רק בשולי פס"ד צוינה האפשרות למבקש לפנות לרשם ההוצל"פ שיפעיל סמכותו ויפחית את גובה הריבית שהתווספה לחוב.

גם החלטתה של כב' הרשמת הינדה שרון מתייחסת לריבית שצורפה לחוב ואף המבקש עצמו בבקשתו לגביה ניתנה החלטה עתר להפחתת החוב בדרך של ביטול ריבית הפיגורים שהוטלה עליו.

אף חוק ההוצל"פ בסעיף 1 מפריד בין החוב הפסוק הכולל את כל החיובים שעפ"י פסה"ד לבין הוצאות ושכ"ט, ככל שנקבעים במסגרת תיק ההוצל"פ ומתווספים לחוב הפסוק.

5.אף הערעור המתייחס למועד תחילת החיוב בריבית דינו להדחות, שכן את המועד של 24.3.08 שקבעה כב' הרשמת הינדה שרון בהחלטתה קבעה לעניין החוב, בהבדל מהוצאות ולכן מועדי החישוב של המומחה נכונים.